החלטה בתיק ת"א 16093-03-11

לפני תובענה שהגישו התובעים בעקבות נזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהליכי מימוש משכנתא שננקטו נגדם. כתב התביעה הוגש כנגד הבנק שנקט בהליכים, כונס הנכסים שמונה למימוש הנכס, עורך הדין שייצג את התובעים במסגרת הליכי המימוש וכן מי שבעטיו, כך על פי הנטען, נותר חשבונם של התובעים ביתרות חובה שהביאו את הבנק לנקיטת הליכי המימוש נגדם.

הנתבעים 1-2 טוענים כי יש לסלק את התובענה על הסף, בשל מעשה בית דין ובשל הסדר פשרה שנחתם בין התובעים  1-2 לבין הנתבע 1, בו הצהירו התובעים 1-2 על העדר תביעות מכל מין וסוג שהוא כלפי הנתבעים 1-2.

בדיון שהתקיים לפני במעמד הצדדים, הוחלט כי תחילה ידונו טענות הנתבעים 1-2 לסילוק על הסף ובהתאם ניתנת החלטה בעניין זה.

1. העובדות שלעניין

א. כללי

התובעים 1-2, יוסף ורחל שנרך (להלן: " התובעים"), הינם בני זוג שבבעלותם בית מגורים הידוע כגוש 6713 חלקה 186 ברחוב היהלום 14 פתח-תקוה (להלן: " הנכס"). בקומת הקרקע של הנכס מנהלים שלושת ילדיהם של התובעים וחתנם מרפאות שיניים.

התובעת 3, מונדיאל טורס בע"מ (להלן: " החברה"), הינה חברה (בפירוק) בבעלותם המשותפת של התובעים, אשר חשבונותיה התנהלו אצל הנתבע 1, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: " הבנק"). במסגרת פעילותה העסקית, העמיד הבנק לטובת החברה אשראי שלהבטחתו שעבדו התובעים את הנכס שבבעלותם.

כנגד החברה ניתן צו פירוק על ידי כב' השופטת אלשיך ביום 2.3.05 (פש"ר (ת"א) 2336/04) ומשכך דין התביעה שבכותרת, ככל שהיא מוגשת על ידי החברה, סילוק על הסף כבר מטעם זה.

ב. הליכים קודמים

ביום 6.6.2005 פתח הבנק בהליכים למימוש המשכנתא שהייתה רשומה לטובת הבנק על הנכס, לאחר שחשבונות החברה בבנק צברו יתרות חובה שלא סולקו (תיק הוצאה לפועל שמספרו 01-51975-05-5). אזהרה נמסרה לתובעים ביום 24.6.05.

ביום 5.9.05, מונה הנתבע 2, עו"ד יונה לוברט, ככונס נכסים למימוש הנכס על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל. מועד פינוי הנכס נקבע ליום 11.7.06.

ביום 30.1.2006 הגישו התובעים " בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל ו/או לחילופין בקשה בטענת "פרעתי"". התובעים, אשר יוצגו על ידי הנתבע 3, עו"ד יהושוע קדוש, העלו בבקשתם טענות צורניות שונות כנגד השטר, הפוגעות, לטענתם, בתקפותו כשטר הניתן לביצוע בהליכי הוצאה לפועל. בכלל זאת, טענו התובעים, כי השטר נעדר חותמת של בעל המשכנתא וכן כי השטר נעדר אימות חתימתם של התובעים על ידי רשם המקרקעין. כן העלו התובעים טענות כנגד ביצועו של השטר, שכן הוא נחתם, לטענתם, להבטחת ערבות בנקאית אשר הועמדה לפירעון שלא כדין. התובעים העלו טענה נוספת כנגד נוסחו של השטר וטענו כי לא ידעו שבחתימתם על שטר המשכנתא, ויתרו על הוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב- 1972 (להלן: " חוק הגנת הדייר"), ביחס לנכס.

ביום 9.3.2006 החליטה ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשמת גרינוולד-רנד), כדלקמן:

" בירור הטענות כפי שהועלו על ידי החייב לענין פגמים שנפלו בשורשו של שטר המשכנתא, אינו בסמכות ראש ההוצאה לפועל. ולפיכך, על המבקשים לפנות לבית המשפט המוסמך".

עוד נקבע, כי על התובעים להגיש בקשה מסודרת בטענת "פרעתי", " ובה תובהר בקשתם אך ורק לגבי הסכומים אשר שולמו לאחר רישומה של המשכנתא ".

ביום 8.6.2006 הגישו התובעים " בקשה דחופה לקיום דיון ו/או למתן החלטה בבקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל ו/או לחילופין בבקשה בטענת "פרעתי" ולעיכוב הליכי ההוצאה לפועל ". בבקשתם, טענו התובעים, כי לראש ההוצאה לפועל הסמכות להידרש לבחינה צורנית של שטר המשכנתא וכי טעתה ראש ההוצאה לפועל משלא דנה בבקשתם החלופית בטענת "פרעתי", בקבעה כי טענותיהם של התובעים עוסקות בתשלומים ששילמו טרם רישומה של המשכנתא. עוד טענו התובעים, כי על ראש ההוצאה לפועל היה להידרש לבחינת טענתם, לפיה כלל לא ידעו שבחתימתם על שטר המשכנתא, ויתרו על הוראות חוק הגנת הדייר ביחס לנכס.

ביום 9.6.2006 דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשת התובעים, וקבע כי:

"לא ברור מדוע לא פעלו החייבים כאמור בהחלטתה של כב' הרשמת גרינוולד מיום 9/3/06 ושטחו טענותיהם בפני ביהמ"ש המוסמך אלא העדיפו לשקוט על שמריהם ולהגיש בקשה חוזרת זו כעת כאשר הטענות שבה כבר נידונו בידי כב' הרשמת גרינוולד בהחלטתה דלעיל.

לענין הבקשה בטענת פרעתי לגופה, הנני מורה לחייבים להגיש בקשה מתוקנת ובה תובהר בקשתם אך ורק לגבי סכומים אשר שולמו לאחר רישומה של המשכנתא ולפיכך אני מורה להם להמציא לתיק תוך 7 ימים מהיום, תצהיר ובו יפורטו תשלומים אלו וכן ראיות בדבר ביצוע התשלומים.